כששואלים הורים אם הם לא מפחדים שהילדים שלהם יריבו בחייהם או אחרי מותם, בד"כ שומעים תשובה אחת משתי האפשרויות:
אין סיכוי שזה יקרה. אנחנו מכירים את הילדים שלנו
לא איכפת לי מה יקרה אחרי שאהפוך לרימה ותולעים….
כך או כך, החיים מלמדים אחרת ואנחנו נתקלים יותר ויותר בסיטואציות שבהם אחד הילדים, ולעיתים דווקא הכי אהוב והכי מוערך מנתק קשר עם ההורים, מכל מיני סיבות וגם סיטואציות של ריבים של ילדים בחיי ההורים ובטח לאחר שאלו הלכו לבית עולמם.
איפה טעו ההורים?
אז תלוי איך אתם תופסים את החיים. אם אתם חיים ב 100% לקיחת אחריות, זה כנראה בגלל ההורים ואם גישתכם אחרת, הכי קל לקשור את זה לנספחים שנלווה למשפחה – בני/בנות הזוג שהצטרפו והביאו את האגנדות שלהם ועוד…
לא משנה איך אתם רואים את החיים, אנחנו יודעים לספר שזה לא חייב להיות ככה, ובהרבה מקרים, דברים קורים, כי הם לא תוכננו מראש ולא נצפו מראש.
אחד המקרים שהגיעו למשרדנו, היה בן שהיה האהוב על אימו ומי שדאג לה כל חייו והאח שאיחד סביבו את כל האחים הרבים האחרים שהיו לו, אלא שלאחר שאימו הלכה לבית עולמה, התגלתה צואה שלא הורישה לו דבר. אותו אדם נפגע כל כך קשה, שבחר לנתק קשר עם כל אחיו ולמעשה צוואה זו יצרה מצב שמשפחה שהיתה כה מלוכדת, הפכה להיות משפחה כואבת ומסוכסכת. כאשר שאלתי את אותו אדם לגבי מצבו הפיננסי, התגלה עד מאוד כי מצבו הפיננסי איתן מאוד מאוד, ואילו מצבם של יתר אחיו משמעותית פחות ממנו. אינני מעלה באוב אבל סביר מאוד להניח שאימו אשר ידעה כי מצב הפיננסי כה איתן, רצתה לסייע לאחיו.
למדנו כי בין הרצון לבין היישום בפועל, מסתבר, קיים מרווח של הרס יחסים משפחתיים אוהבים.
העברה בין דורית נועדה בראש ובראשונה למנוע את הסכסוך הלא צפוי, ולטפל בסכסוף הצפוי מראש.
על מנת שנוכל לבצע העברה בין דורית נכונה, אנחנו מצווים דבר ראשון להכיר את בני המשפחה ואת מערכת היחסים הקיימת ולהכנס לעומקה של הדינמיקה המשפחתית, לרבות בני ובנות הזוג של הילדים בתא המשפחתי, כדי לנסות ולהבין את הסכסוף הצפוי לקרות ולהערך אליו מראש.
לאחר שזה הובן, ניתן לטפל בכל אפיקי הרכוש אשר הטיפול בהם נדרש, הכולל היביטי העברות רכוש, נדל"ן, עסקים, ביטוחים ועוד, הכל על מנת לשקף את החזון של ההורה/ההורים המעוניינים להסדיר את מערכת היחסים הרכושית בין הילדים בחייהם ולאחר מכן.
כתבה זו נערכה בשיתוף עם עו"ד גלית דורון יעקב